נכתב על ידי ד”ר צבי פוס
(ד”ר צבי פוס מומחה לטיפולי שורש. חבר מומחה באיגוד האנדודונטים האמריקאים)
אחד הטיפולים הרפואיים ששיפר בצורה דרמטית את סיכויי הריפוי מרמות של 45-50% עד למעלה מ- 90% הוא האפיסקטומי.
התנאי העיקרי לשיפור סיכויי הריפוי הוא השימוש באמצעי הגדלה מתאימים, כמו מיקרוסקופ טיפולי, ובנוסף טיפים אולטרסונים ייחודיים המאפשרים אטימה אפיקלית ומניעת מעבר חיידקים מתעלות השורש לרקמות הסב-שורשיות.
מהן האינדיקציות לאפיסקטומי?
במקרים בהן לא ניתן לבצע טיפול שורש אורתוגרדי כמו בשיניים עם מבנים שלא ניתנים להסרה, או מכשירים שבורים, תעלות כפופות, חומרי אטימה לא מסיסים וכו’.
טיפול השורש הכירורגי ניתן לביצוע עם סיכויי ריפוי של מעל 90% בחותכות, ניבים, מלתעות וטוחנות ראשונות במקסילה ובמנדיבולה. בטוחנת שנייה במנדיבולה ובמקסילה יש לבדוק לפני הטיפול את אפשרויות הגישה ולעתים יהיה צורך לבחור בטיפול חילופי כאשר הגישה לשליש האפיקלי של השורש לא אפשרית.
מה ההבדל בין אפיסקטומי מודרני לבין הטיפול הכירורגי המסורתי?
ההבדל העיקרי הוא אטימת תעלות השורש. במהלך הטיפול המודרני בעזרת המיקרוסקופ והטיפים האולטרסוניים ניתן להכין חלל בעומק 3 עד 4 מ”מ ולאטום את קצה השורש למניעת דלף בקטריאלי לרקמה הסב שורשית.
בשיטה המסורתית בה מבצעים סתימה ללא הכנה מתאימה, אין אפשרות למנוע דלף חיידקי וסיכויי הריפוי נמוכים. הסרת הרקמה הגרנולרית באזור האפיקלי תאפשר הקלה זמנית בלבד ללא אטימה טובה של האפקס.
איזה חומר מועדף לאטימה אפיקלית?
חומרים רבים כמו אמלגם, קומפוזיט, MTA, גלס יונומר, IRM ועוד משמשים לאטימה אפיקלית. מחקרים רבים מראים שניתן לאטום היטב את המיפתח האפיקלי של התעלה עם חומרים שונים בתנאי שההכנה בוצעה עם טיפים אולטרסוניים.
החומר המועדף ע”י אנדודונטים רבים בעולם הוא ה-IRM. יתרונותיו על חומרים אחרים הם יכולת אטימה מעולה, נוחות בשימוש, התקשות מהירה בחלל, עלות נמוכה. מחקרים רבים הראו יעילות מירבית של החומר בהשוואה לחומרים אחרים לאטימת חללים שהוכנו בעזרת טיפים אולטרסוניים. חשוב לציין שבמחקר שבוצע במרפאתנו ובאוניברסיטת תל אביב נמצאו יותר מ- 90% ריפוי בטיפולים בהם נאטמו התעלות עם IRM לאחר הכנה מודרנית לעומת פחות מ- 50% ריפוי במרפאת מומחים לכירורגיה פה ולסת בהם אטמו תעלות עם IRM לאחר הכנה מסורתית ללא מיקרוסקופ וטיפים אולטרסוניים.
כיצד שולטים בדימום בזמן הטיפול?
קיימים חומרים שונים לשליטה בדימום כדי לבצע את אטימת התעלות ביובש מוחלט. בשלב ראשון האילחוש מבוצע בעזרת חומרי אילחוש עם וזוקונסטריקטור כמו אדרנלין בריכוז גבוה (1:50,000(. כיווץ כלי הדם בזכות חומר האילחוש מפחית באופן משמעותי את כמות הדימום בטיפול. לפני אטימת החלל הרטרוגרדי, מומלץ להניח צמר גפן טבול באדרנלין למשך 3 דקות כדי לכווץ כלי דם ולהשיג סביבה יבשה ונקייה. כאשר הדימום מסיבי יותר ניתן להיעזר בקלציום סולפט שמונח בחלל העצם וחוסם מכנית את כלי הדם. בנוסף קיימים תכשירים נוספים לעצירת דימום כמו Hemodent או ג’לטאם.
איזה תפרים מומלץ לאחר הטיפול?
מחקרים הראו שחוטי נילון בעובי 5-0 או 6-0 עדיפים. חוט הנילון מונע הצטברות פלאק ומאפשר ריפוי נקי יותר של הרקמה והחתך, ללא צלקות. ניתן להסיר את התפרים לאחר 3 ימים עד שבוע. חוטי ויקריל נמסים עלולים לצבור פאלק בתהליך ההמסה ולעכב את הריפוי. חוטי משי עבים עלולים גם הם לצבור פלאק ולהפריע בריפוי.